רבים שואלים ״מה אומר חוק ה-AI בישראל״. התשובה: אין כזה. הנה המצב הרגולטורי האמיתי.
אין חוק AI מחייב
לישראל אין חוק AI אופקי ומחייב. העוגן הוא מדיניות ה-AI הלאומית הלא-מחייבת מדצמבר 2023 (משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד המשפטים) — גישה מגזרית מבוססת-סיכון שבה הרגולטור הסקטוריאלי מוביל (בנק ישראל לפיננסים, רשות ני״ע לשוק ההון, משרד הבריאות לבריאות), בתוספת התוכנית הלאומית ל-AI ממאי 2025. לעולם אל תכתבו ״חוק ה-AI הישראלי״ ואל תחילו את חוק ה-AI האירופי כמחייב בישראל.
פרטיות ונתונים
בישראל חל חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, ששודרג בתיקון 13 (נכנס לתוקף 14 באוגוסט 2025): סמכויות אכיפה מורחבות לרשות להגנת הפרטיות (PPA) ויכולת להטיל עיצומים כספיים מנהליים משמעותיים (איננו מפרסמים סכומים מדויקים), הגדרה רחבה יותר של ״מידע בעל רגישות גבוהה״, חובת ממונה הגנת פרטיות לחלק מהגופים, והתאמה כללית ל-GDPR. ישראל מחזיקה בהחלטת נאותות (adequacy) של האיחוד האירופי — בתוקף, אך תחת ביקורת. עמדת ה-PPA: גריפת מידע אישי לאימון AI ללא בסיס חוקי עלולה להוות פגיעה בפרטיות, ופרסום פומבי של מידע אינו הסכמה לאימון.
וחוק ה-AI האירופי?
חוק ה-AI האירופי הוא דין אירופי, לא ישראלי, אך יש לו תחולה חוץ-טריטוריאלית: חובות השקיפות (סעיף 50) חלות מ-2 באוגוסט 2026, וייתכן שהן נוגעות ליוצרים ישראלים שמשרתים קהל באיחוד האירופי — מי שמפרסם תוכן שנוצר/עובד ב-AI (כולל דיפ-פייק) לקהל אירופי עשוי להידרש לסמן זאת. אם אתם פונים לקהל ישראלי/לא-אירופי בלבד, זהו מידע ולא חובה מקומית; בישראל עצמה אין כיום חובת סימון אופקית. זהו מידע כללי ולא ייעוץ משפטי או מס: כללים, מחירים ותאריכים משתנים; אמתו אותם במקורות הרשמיים.
אם המטרה אינה רק להתנסות ב-AI אלא לרכז הכול במקום אחד (שיחה, אוטומציה ואפליקציות), קיימות פלטפורמות כמו osFoundry — פלטפורמת AI סוכני שמאפשרת להביא את המודל שלכם (BYO) ולהריץ אותה על החשבון שלכם אם תרצו.
קראו גם
זהו מידע כללי ולא ייעוץ משפטי או מס. כללים, מחירים ותאריכים משתנים; אמתו אותם במקורות הרשמיים.